Jütel Tochter Löb Leidesdorf aus Wien, Frau Moses ha-Levi Koblenz, 22. Adar II 532 (= Freitag, 27. März 1772)
E-41 (Wachstein 336)
Die Grabinschrift
ליידעזדורף יצ”ו מווין נפטרה עש”ק כ”(ב) אדר שני
תקל”ב לפק
פ”ט
יבכה העובר פה בת גדולים טמונה ועטורה
טעמה כי טוב סחרה לעניי’ ודלי’ תמיד עזרה
למצות ה’ הית’ מתאמצת בכל כח לשמרה
בת שוע ונכבד מעדת הצדקת אף יקרה
המפורסם לכל כי בעלה ובני’ כבת עין נצרה
מהררי קדם אבקש נחם תדמע עיני אך מרה
לבעלה היתה תמיד עטרת תפארה
יעצה בחכמתה לכל שואל עצה ישרה
בנות רבות עשו חיל והיא על כולם גברה
ה”ה הרכה בשנים גדולה במעשים א”ח
הצנועה וחסודה אשר בעת לדתה נתעלפה
ועלתה למרום עזבה בני’ ובעלה באנחה
מרת יטל אשת כהר”ר משה קאבלינץ סג”ל
יצ”ו
תנצב”ה
Anmerkungen
MORENU bedeutet wörtlich “u(nser) L(ehrer), H(err)”. Den MORENU-Titel erhielten nur besonders gelehrte Männer, Bernhard Wachstein bezeichnet ihn als “synagogaler Doktortitel” (siehe Bernhard Wachstein, Die Inschriften des Alten Judenfriedhofes in Wien, 1. Teil 1540 (?)-1670, 2. Teil 1696-1783, Wien 1912, 2. Teil, S. 15).
Biografische Notizen
Jütel, im Wochenbette gestorben, war die Tochter des Löb ben Isak Leidesdorf aus Wien und die zweite Gattin des Moses Koblenz (siehe Reikel Koblenz). Auch zu ihrem Andenken errichtete der Gatte eine Stiftung.
Wachstein B., Die Grabinschriften …, a.a.O., 136
Wachstein verweist u.a. auf seine Anmerkungen zur Grabinschrift der am jüdischen Friedhof Rossau (Seegasse, Wien) begrabenen, 1762 verstorbenen Sarl Malka, Tochter Mordechai Margulies-Jafe [Schlesinger], Frau Löb Leidesdorf:
Ihr Mann, Löb Leidesdorf, ist der Bruder des Samuel (Perez Sanwel) Leidesdorf, beide Söhne des Isak (Jakob Isak ben Jakob Moses Perez) Leidesdorf … wo wir ihn in Gemeinschaft mit Adam Isak Arnsteiner als Wortführer der Wiener Judenschaft angreffen. Im Namen der Gemeindemitglieder lehnen sie die Errichtung einer israelitischen Normalschule ab. Seinen Sinn für eine zeitgemäße Erziehung bekundet er jedoch durch Pränumeration auf die Mendelssohnsche Pentateuchausgabe (Berlin 1770-1783). Nichtdestoweniger hat man sich Löw Leidesdorfer, der den Morenu-Titel führt, nicht als einen Neuerer vorzustellen. Wie so viele Wiener Juden unterhielt er auch Beziehungen zur jüdischen Gemeinde in Eisenstadt, wo auch ein Teil seiner Kinder lebte… Löw Leidesdorfer ‘k.k.priv.Hofjud’ starb laut Stb. im Alth. Haus in der Krautgasse, 84 Jahre alt, am 14. November 1789, seine Frau Marianna (Mirjam), 15. Dezember 1792.
Wachstein B., Die Inschriften des alten Judenfriedhofes in Wien, 2. Teil, 1696 – 1783, Wien 1917, 423f
Personenregister älterer jüdischer Friedhof Eisenstadt