Jehuda Löb ben Baruch ha-Levi Austerlitz, 10. Ijjar 497 (= Schabbat, 11. Mai 1737)
D-17 (Wachstein 140)
Die Grabinschrift
נשמתו תהא בצרור החיים
צרורה לפ”ק
בשנת מות יהודה הוי ונהי ומספד תמרורים
אשא קינה אקרע אל ליב ואבכה במרורים
על כי ביום שבת אורו שבת מהארץ ולדרים
הוא יו’ עשירי לחוד’ זיו זיו שמש בא לדו’ דורים
לכן ביום זה מימי’ ימימה הספד ארימה בקול מרים
איה פרנס איה מנהיג עם ה’ משרים
איה רב פעלים איה שופט צדק בשערים
איה סופר איה שוקל מגדלים כהררים
אנא פנה אריה ליש ולביא בין הגורים
אך בעוד יהודה רד עם אל כל היצורים
ויאמר ה’ יהודה יעלה מרום על לאו’ באורים
יה לראות בארץ החיים ממקום הורים ומורים
סגל מעשיו הטובי’ להכתירם בכתרים
הטובים טוב הצפון לו להתעדן באהל … שרים
רצה נשמתו הזכה כאחד … רים
לחזות בנועם ה’ בהיכלו עז … בקרים
יהי רצון מאת האל אדיר האדירים
צרורה שם תהי עם שאר צדיקים וטהורים
ה”ה מהור”ר יהודא ליב ב”המנו’ מהו’ (בר)וך
סג”ל אויסטרליץ נין ונכד להגאון מוהר”ר
עקיבא מפרנקפורט
Anmerkungen
Der Grabstein ist leider tief in die Erde gesunken. Ab Zeile 14 sind wir auf die Transkription Wachsteins angewiesen, der selbst aufgrund von Steinschäden mehrere Leseprobleme hat. Die Zeilengerechtigkeit kann ab dieser Zeile auch nicht mehr sicher gewährleistet werden.
Biografische Notizen
‘Wo ist der Pfleger, wo der Führer, wo der Mann der Tat, wo der gerechte Richter, wo der scharfsinnige Gelehrte?’
In diesen und ähnlichen Wendungen beklagt die Gemeinde den Tod des Jehua Löb Austerlitz – Töne, wie wir sie in den vorhergehenden Inschriften nicht vernommen haben. In führender Stellung finden wir ihn schon 1693, wie wir dies aus der Form seiner Unterschrift auf dem Wertheimerschen Rabbinatsdiplom vom genannten Jahre erschließen können. Die von den anderen gesondert auf der gegenüberliegenden Seite angebrachte Unterschrift scheint auch darauf hinzuweisen, dass Löb Austerlitz die Agenden eines Rabbiners im Ehrenamte gelegentlich versah. In der Folge begegnen wir ihm bald als Vorsteher der Gemeinde, bald als Vertreter ihrer Interessen nach außen. Im Gemeindebuche kann seine Wirksamkeit von 1715 bis 1731 verfolgt werden. Das Gemeindebuch selbst rührt aus dem zweiten Dezennium des 18. Jahrhunderts her und verzeichnet nur wenige über die Entstehungszeit zurückreichende Fälle. In der Konskriptionsliste 1735 heißt es von ihm:
‘Lebel Austerlitz hat ständige Wohnung (d.h. besitzt ein Haus), handelt mit Kleinigkeiten.’
Der Familienstand wird mit zwei Personen – er und seine Gattin – angegeben. Dies passt auf unsern Löb Austerlitz. Die Kinder des alten Mannes waren schon lange aus dem Elternhause, seine Gattin überlebte ihn.
Baruch, den Vater Löbs, haben wir Nr. 132 (Gütel Austerlitz) als einen Wiener Exulanten kennen gelernt, ohne dass wir seine Aszendenz bestimmen können. Die Angabe, dass Löb ‘ein Nachkomme des Gaon R. Akiba aus Frankfurt sei, wäre erst durch eine andere Quelle zu bestätigen und genealogisch auszuwerten.
Wachstein B., Die Grabinschriften …, a.a.O., 41f
Wachstein übersetzt Zeile 6 bis 8a.
Ehefrau: Malka Austerlitz, gest. 04. April 1743
Schwester: Gütel Austerlitz, gest. 13. Mai 1736
Sohn: Hirsch Austerlitz, gest. 29. August 1777
Personenregister älterer jüdischer Friedhof Eisenstadt